ונטור ה נ' מיסטר ספרינקלר ישראל בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה קטנה בגובה 30,000 ₪ שעילתה הפרת חוזה.

התובע הוא עוסק מורשה תחת השם "טלעם". ביום 2.6.2011 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת (נספח 2 לכתב התביעה). מהותו של ההסכם – ניסיון של התובע להביא בחסכון בעלויות שונות עבור הנתבעת. לפי ההסכם, התובע זוכה בתמורה אך ורק בגין חסכון בפועל, לפי תחשיב המופיע בסעיף 2 להסכם. בתחום הסלולאר הוסכם כי התובע יהיה זכאי לתמורה בגובה ששה חודשי חסכון בפועל.

בכתב התביעה טען התובע כי בין התחומים שנבדקו על ידו (סלולר, ארנונה ודלק) נמצא תחום הסלולר ראוי לטיפול. אחראית על תחום הסלולר בנתבעת (שלאחר מכן עזבה את החברה), אישה בשם מירה (להלן – מירה), ניסתה לתאם פגישה עם נציג סלקום. העניין לא עלה בידה, ואז קבע התובע, בתאום האחראית החדשה על הנושא בנתבעת ששמה "מירי" (להלן – מירי) פגישה עם אדם בשם "ישראל" מסלקום (להלן – ישראל), ביום 3.7.2011. התובע טען כי הגיע לפגישה לאחר שניתח את פרופילי המשתמש של כל מנויי הנתבעת, לרבות דרישות מוגדרות מסלקום לשינוי התעריפים ולמסלולים המותאמים למנויים השונים, וכן ביטול שירותים מיותרים. לכתב התביעה צורף דו"ח החסכון המתוכנן, המבוסס על עבודה שביצע התובע על חשבון חודש מארס 2011, שהועבר לטענתו לנתבעת.

בפגישה האמורה ביום 3.7.2011 השתתפו התובע, ישראל ומירי. התובע הציג את רשימת הדרישות לסלקום והפגישה הסתיימה, תוך שישראל מבטיח טיפול מהיר בעניים והעברת חומרים שביקש התובע עוד באותו היום. התובע לא קיבל דבר ומקץ שלושה ימים פנה למידי. מירי הבטיחה ללחוץ על ישראל, וביום 7.7.2011 שלח לה התובע הודעת טקסט ובו בקשה ללחוץ על סלקום כיוון שאין התקדמות. התובע לא קיבל תשובה וביום 10.7.2011 כתב הודעת דוא"ל לישראל. בדוא"ל חוזר כתב ישראל לתובע בזו הלשון: "ירון שלום, נפגשתי היום פגישה נוספת עם מירי ומוטי. לבקשת הפגישה תואמה לבד. אשמח אם תדבר איתה בנושא".

ביום 12.7.2011 התקשר התובע לישראל, קיבל ממנו אישור לכך שיום לאחר הפגישה ביום 3.7.2011 בקשה מירי ממנו להעביר את החומרים לה ולא לתובע, וכן לכך שהתקיימה פגישה נוספת בלעדי התובע. התובע התקשר למירי, לא חשף בפניה את המידע שברשותו, והיא אמרה לו שימשיך ללחוץ על סלקום. כאשר אומתה עם המידע אמרה מירי שסלקום קפצו לבקר אותה במפתיע, הבטיחה להעביר את החומרים ולחזור לשתף פעולה. התובע התקשר למוטי ריף, מנכ"ל הנתבעת (להלן – מוטי). מוטי הכחיש את נוכחותו בפגישה עם ישראל. התובע ניסה לאחר מכן לקבל את שכרו, אך מוטי נמנע מלהשיב לפניותיו.

התובע טוען כי ההסכם הופר על ידי הנתבעת, והוא מבקש לפצותו בגובה הסכום שהפסיד כתוצאה מכך, קרי: 6 חודשי חסכון משוער של כ-5,000 ₪ בחודש. התובע הודיע כי אם תציג הנתבעת מסמכים מהם ניתן יהיה ללמוד מה היה החסכון בפועל, יתקן את סכום תביעתו.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התובע פנה בשעתו למנכ"ל הנתבעת והציג עצמו כמי שמתמחה במתן שירותי ייעול וחיסכון לעסקים בתחומי רכש שונים, ובכללם ביטוחים, דלק, ניהול ציי רכב, ארנונה ועוד. התובע הבטיח לנתבעת גדולות ונצורות וחסכון כספי ניכר בגובה של מאות אלפי ₪. על בסיס מצג זה נקשר ההסכם בין הצדדים, אך עד מהרה התברר כי מצגי התובע היו מלים ריקות. למרות שהנתבעת העבירה לידי התובע כל שנדרש על ידו, בפועל לא עשה התובע דבר, ולא יזם פגישות עם ספקי החברה השונים בניסיון להוציא לפועל את הבטחותיו.

בראשית חודש יולי נערכה פגישה משולשת בהשתתפות התובע, נציג סלקום ונציגי הנתבעת, במטרה לבחון דרכים להוזיל את עלויות השימוש של הנתבעת. בפגישה התברר כי התובע אינו בקי בחיובים ובתוכניות השונות של הנתבעת, ועל כן ביקש שהות נוספת לבדוק את החומר. כעבור זמן מה נערכה פכישה נוספת בין הצדדים אשר אף היא לא הולידה דבר. לאחר שנתקבלו אצל הנתבעת חיובי סלקום לחודשים יולי ואוגוסט 2011 בהם לא חל כל שינוי בחיובים ולא נעשה דבר, הודיעה הנתבעת לתובע כי אין לה צורך בשירותיו.

הנתבעת פנתה ביוזמתה בחודש ספטמבר לחברת אורנג', קבלה הצעת מחיר, העבירה אותה לחברת סלקום, והאחרונה הסכימה לשנות את תוכניות החיוב תוך התאמתן להצעת אורנג', מבלי שהתובע היה מעורב בעניין. הנתבעת צרפה לכתב הגנתה חשבוניות סלקום עבור החודשים יוני 2011 עד דצמבר 2011.

בעדותו לפניי חזר התובע על הנטען בכתב התביעה. התובע טען כי בנושא חסכון בארנונה הודיע שלצערו אין לו מה לעשות שם, ובנושא ביטוחים לא קיבל חומר מהנתבעת ולכן לא יכול היה לסייע. בנושא דלק פנה למוטי ואמר לו שאין סיכוי לחסכון רב ואמר לו שיפעל בעניין זה בעצמו. הנושא היחיד בו הבין שיכול להועיל לנתבעת הוא נושא הסלולאר. ברור כי בנושא זה קיבל מהנתבעת חומר, שאחרת לא יכול היה להכין את דו"ח החסכון שצורף לכתב התביעה (וסומן גם ת/1). התובע הגיש, על יסוד חשבוניות שצרפה הנתבעת לכתב הגנתה, תחשיב של החסכון שנבע לנתבעת כתוצאה מההסכם החדש שלה עם סלקום (ת/2). לפי ת/2, החסכון המשוער שאמור היה להיגרם לנתבעת בששה חודשים עומד על 25,206.12 ₪. התובע הודה כי יש הבדלים בין המודל שהציע למודל שאומץ על ידי הנתבעת וסלקום, אך לדבריו אין לכך כל חשיבות ודי בכך שעשה את העבודה.

מטעם הנתבעת העיד מוטי. לדברי מוטי, נפגש עם התובע ביום 2.6 למשך שלוש שעות. התובע הסביר איך יתקשר עם ספקי הנתבעת ויעשה תוכניות לחסכון במאות אלפי שקלים. מאז לא הגיע התובע למשרדי הנתבעת. מוטי ראה אותו רק בפגישה עם סלקום. המוצר המובטח לנתבעת על ידי התובע לא סופק. התובע לא פנה מעולם לספקי הנתבעת. הנתבעת ניהלה מו"מ עם אורנג', אשר הציגה תוכנית להתקשרות עמה. הנתבעת הציגה את התוכנית לסלקום, וסלקום הסכימה לעמוד בתנאי התוכנית של אורנג'. לתובע לא היו יד ורגל בהסכם החדש עם סלקום.

במהלך הדיון השני בתביעה הגישה הנתבעת חוברת (נ/1) הכוללת חלק מן החשבוניות הפרטניות של מנויי הנתבעת, וכן טבלת השוואה בין תוכנית החסכון של התובע לתוכנית בה התקשרה בנתבעת בפועל. התובע הגיש תחשיב שלפיו החסכון החודשי הממוצע שנגרם לנתבעת עומד על כ- 5,030 ₪ (ת/3).

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בתמונות שהגיש הנתבע וכן בכתבי הטענות ובכל אשר צורף להן, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ההסכם בין התובע לנתבעת תמציתי אך ברור. הנתבעת צריכה להעביר לתובע את כל המידע והנתונים הנדרשים על ידו (הסכמים עפ ספקים, חוזים, חשבוניות וכו'), על מנת שהתובע יוכל לבחון את החומר ולגבש הצעות לחסכון (סעיף 1 להסכם). התמורה לתובע תשולם על בסיס הצלחה בלבד, ועל פי התחשבי המצוי בסעיף 2 להסכם.

התובע הוכיח, באמצעות תדפיסי הודעות דוא"ל ששלח למוטי (ואשר צורפו כחלק מת/3), את טענתו כי הנתבעת לא שיתפה עמו פעולה באופן מלא, ולא עמדה, הלכה למעשה, בהתחייבויותה המנויה בסעיף 1 להסכם.

מנכ"ל הנתבעת העיד לפניי כי התובע לא פנה אליו בעניינים אלה וכוונת ההתקשרות עמו הייתה שיפנה ישירות לספקי החברה. אלא, שלטענה זו – הסותרת מסמך המעגן את הסכמות הצדדים בכתב – אין על מה לסמוך. לוּ רצתה הנתבעת לסתור טענה זו של התובע, יכולה הייתה בנקל להציג לבית המשפט את תשובותיה לפניות התובע בתכתובות שבת/3. הנתבעת לא עשתה כן. יתרה מכך, מוטי אישר למעשה בעדותו שלא התפנה להשיב לפניות התובע, משום שציפייתו הייתה שהתובע יפעל במישרין מול ספקי החברה ("כשהוא בא אליי, לי אין זמן לטפל בו. הוא אמר שהוא פונה ועושה מחירונים חדשים ומהחסכון אני רוצה כסף. הוא אפילו לא פנה לספק אחד שלי." (עמ' 7 שורות 6-5).

הנה כי כן, הייתה זו הנתבעת שהפרה את ההסכם כבר בכך שלא מסרה מידע נדרש לתובע, אך אין לכך נפקות רבה. בסופו של דבר הוסכם בין הצדדים כי התובע זכאי לתמורה בגין חסכון בפועל שיביא לנתבעת בתחום כלשהו. אין בהסכם כל הוראה לפיה התובע אינו זכאי לתמורה אם לא פעל בתחומי חסכון נוספים, והתובע לא ביקש לבטל את ההסכם בשל ההפרה שבצעה הנתבעת כלפיו.

השאלה היסודית היא האם הרים התובע את הנטל להראות כי בתחום הסלולאר פעל באופן שהביא לחסכון לנתבעת, והאם הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע באופן שמקנה לו זכות לפיצויים.